הצבעת קלפי בקיבוץ - מה מותר ומה אסור

חבר קיבוץ שאל: היש נוהל לגבי עריכת הצבעה בקלפי במשך יותר מיום אחד? האם נכון שקיים נוהל מחייב של רשם האגודות השיתופיות האומר שאסור להלין קלפי, ושבמקרה של הצבעה במהלך יומיים יש חובה, בסיום היום הראשון, לספור ולרשום את ההצבעה בקלפי, ולא להסתפק רק באחסון הקלפי בחדר נעול?
 
ויש תשובה: הצבעה בקלפי אינה אלא חלופה אחרת להצבעה באסיפה. תקנה 11 ל"תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה)" קובעת שהצבעה באסיפה הכללית תהיה בהרמת ידיים או בדרך אחרת שנקבעה בתקנון האגודה. אם לא נקבעה דרך אחרת - מתכונת ההצבעה היא רק בדרך של הרמת ידיים באסיפה.
 
קיבוצים רבים קבעו בתקנון כי ההצבעה באסיפה הכללית תבוצע בהרמת ידיים, אולם הוסיפו כי האסיפה הכללית יכולה להחליט, לעניין מסוים, שההצבעה תתקיים בקלפי. בהתאם נערכת הצבעה במהלך האסיפה, בהרמת ידיים, לגבי אופן ההצבעה - אם זו תהיה בהרמת ידיים או בקלפי.
 
ישנם קיבוצים שקבעו כי האסיפה תתכנס רק להצגת הנושא ולדיון, אך ההצבעה תיערך תמיד בקלפי. חלקם מצביעים בהצבעה ממוחשבת מהבית, דרך האינטרנט.
 
 
עו"ד גיל דגן ("שלמה כהן ושות'") מציין שהצבעה בקלפי היא החלטת אסיפה לכל דבר ועניין. הקלפי מוזכרת בתקנות האגו"ש (רשויות האגודה) רק בכל הקשור לקיום בחירות לרשויות האגודה (פרק ג' לתקנות), כדוגמת בחירות לוועד ההנהלה. לפי תקנות אלה ברירת המחדל, ככל שלא נקבע אחרת בתקנון האגודה, היא קיום בחירות שלא בקלפי (כלומר בפורום האסיפה בלבד), אלא שדי בכך ש-10% מהנוכחים באסיפה יבקשו לקיים את הבחירות בקלפי, כדי שהבחירות ייערכו כך.
 
פרק ג' לתקנות הרשויות, מוסיף עו"ד דגן, הוא פרק "דיספוזיטיבי", כלומר מהווה ברירת מחדל החלה כאשר אין בתקנון האגודה הוראות חלופיות בדבר קיום בחירות, או במילים אחרות: אם יש סתירה בין הוראות התקנון של האגודה ובין הוראות התקנות לעניין בחירות - גובר תקנון האגודה בעניין זה.
 
אכן, בכל הקשור למהלך בחירות, עולה מהוראות הדין שהמחוקק התכוון שהבחירות ייערכו תוך יום אחד בלבד (המחוקק משתמש במונח "יום הבחירות", ולא "ימי הבחירות"). עם זאת, סבור עו"ד דגן כי רשם האגודות השיתופיות יודע שזאת גזירה שקשה לאגודות לעמוד בה, ולכן "הנחת העבודה" היא שאם שומרים את הקלפי בין ההצבעות במקום נעול ומאובטח במזכירות הקיבוץ, כאשר המפתח מצוי בידיו של יו"ר ועדת הקלפי בלבד - אזי מדובר בהגנה סבירה, שלא תביא לפסילת הקלפי. אגב, מקרה בו יו"ר ועדת הקלפי נטל את הקלפי אליו הביתה כדי לשמור אותה, הביא לפסילת ההצבעה על ידי הרשם.
 
ישנם נוהלי קלפי (פנימיים בקיבוצים), לפיהם שמור המפתח לקלפי בידי יו"ר ועדת הקלפי בלבד, והקלפי נעולה במזכירות (שהמפתחות אליה שמורים בידי אדם אחר), מתאר עו"ד דגן, ומציע למהדרין לנעול אותה בתוך ארון, ולשים על פתחה מדבקה עם חתימות חברי ועדת הקלפי.
 
לפי עו"ד דגן אין נוהל מחייב של משרד הרשם בנושא קלפי, שכן הוראות הדין לעניין הצבעה בקלפי לבחירות מפורטות די הצורך. לדבריו, כשמדובר בהליך בחירות שנמשך מעבר ליום אחד - עמדת משרד הרשם היא שכל עוד הדבר אינו מעוגן בתקנון האגודה, יש לקיים את הקלפי במשך יום אחד בלבד.
 
כך גם יכול השואל להסיר דאגה מלבו. אין הוראה שמחייבת ספירה בכל יום, אומר עו"ד דגן. נהפוך הוא. ספירה יומית טעונה פתיחת הקלפי, פעולה שיכולה להשפיע על המשך הבחירות ולגרום לפסילת ההצבעה. לדבריו, ככל שכוונת החבר היא לספירת המצביעים לצורך מעקב - הרי בעניין אין זה אין חובה וגם אין איסור. בחלק מהקיבוצים נהוג למנות לצורך בקרה את קולות המצביעים בכל יום (רק כדי לדעת את מספר המצביעים).
 
עו"ד גיל דגן מבהיר שקיים לעיתים בלבול בין הוראות להצבעה בקלפי בהליך בחירות לרשויות האגודה,
לבין הצבעה בקלפי בהחלטות אסיפה אחרות. הפרק שבתקנות רשויות האגודה מתייחס רק להליכי בחירות, ולא לגבי הצבעות אחרות באמצעות הקלפי. במקרה האחרון חלות הוראות התקנון או החלטות של האסיפה לגבי נוהלי הצבעה, ובכלל זה הצבעה במשך יומיים או יותר.
 
בעידן הנוכחי, ממליץ עו"ד דגן לקיבוצים לשקול מעבר להצבעה אלקטרונית, שאמורה לייתר את קיום הקלפי (ואת נוהל ייפוי הכוח). בהחלט ייתכן, הוא אומר, שבענייני בחירות זה דורש תיקון תקנון, אך בכל נושא אחר אין, ככלל, מניעה להצביע בדרך של הצבעה אלקטרונית, ככל שלא משתמע מתקנון האגודה איסור על הדבר.